צלילה שישית בצלילים מגוונים
בחצי השנה האחרונה נפגשנו כל שבוע לנגן רפרטואר מגוון של שירים ב'הצוללת הצהובה' ובסוף השבוע הופענו: לילך אטיה על השירה דביר אסולין על הגיטרה גיל על התופים איתן אורטל על הבס וניר ויינשטיין על הגיטרה והמנצח על ההרכב, היה כיייייף!
מתרגלת לחדר האמנים בצוללת הצהובה
בכל יום שישי בחצי השנה האחרונה, אנחנו נפגשים ב'הצוללת הצהובה', מנגנים, בודקים עוד שירים לרפרטואר, מנסים עוד קולות ועוד סולואים. ניר מנחה את ההרכב ומלטש את היצירות. לקראת המופע עשינו חזרה גנרלית על הבמה וישבנו בהפסקה בחדר האמנים. אני יושבת שם ומנסה להתרגל. אפילו בחזרות, כשהיינו על הבמה, האנרגיות היו אחרות. מוזמנים לבוא ולהיות חלק מהאווירה […]
בשישי הקרוב נופיע בצוללת
בכל יום שישי אנחנו נפגשים ב'הצוללת הצהובה', ניר מנחה את ההרכב, לילך שרה, איתן בבס, גיל בתופים, דביר וניר בגיטרות ואני בקלידים. מנגנים שירים מוכרים ומגוונים, מלטשים, מוסיפים קולות, סולואים, מתקנים הרמוניות ונהנים. מוזמנים לבוא ליהנות איתנו.
never again לא עוד
אחרי סיורים במאידנק, באושוויץ ובבירקנאו, בהם ראינו צמות, מזוודות, תיקים, נעליים ועוד, הגענו לטרבלינקה. לא נשאר כלום. הנאצים מחקו את כל מה שהיה. נשאר רק השער המשוחזר ושדה עצום של אבנים, שכל אבן מסמלת קהילה שלמה. לפעמים קהילה קטנה של כמה אלפים ולפעמים קהילה גדולה של מאות אלפי יהודים, ואבן אחת גדולה עליה כתוב בכל […]
מי מסתתר מאחורי המסיכה
חג פורים הוא חג מעניין. כל השנה אנחנו אמיתיים וטבעיים ובפורים אנחנו מתחפשים, נכון? אז זהו, שלפעמים זה מרגיש בדיוק ההיפך. כל השנה אנשים מתחפשים לילדים טובים, לקשובים לכללים, לצנועים, לבעלי דימוי עצמי נמוך וכו', ואז מגיע פורים, אפשר להוריד את המסכות ולהראות מי אני באמת, או מי אני ממש רוצה להיות. בפורים, אני אוהבת […]
הרס ובנייה
כבוד הוא לי להיכלל ברשימת האמנים הפותחים את התערוכה המיוחדת והמורכבת הזו בקיבוץ כברי בעוד כשבועיים. בע"ה אופיע עם שיר חדש שלי 'ואיך יעברו הלילות', שנכתב בתקופה הזו, כשהחטופים שוחררו אט אט והחלו להתראיין ולספר על הרגעים הקשים בשבי. זה הדיר שינה מעיני וכמו שקורה לא פעם, החלטתי לשבת מול דף ולכתוב את הפרטים שמעוררים בי […]
פורים שמח לך
בתקופה מורכבת זו, האם אפשר לשמוח? האם אפשר בכלל לצוות על מישהו לשמוח? ואם זו מצווה, מה עושים איתה? מה המשמעות שלה? זה שיר שנכתב מתוך המורכבות הזו ומנסה לאחל, למרות הכל, את האפשרות לשמוח, לראות את התקווה, להתרומם, אפילו קצת, גם כשקשה.
חצי יובל
חצי יובל היינו אמורים לכתוב על נושא הזמן, במסגרת קורס כתיבה שהשתתפתי בו, שלחתי כמה כתבים לרכזות הקורס ולא הרגשתי שזה מדוייק לי. באחד הלילות ישבתי מול המחשב, בסמוך ל'דד ליין' (אחלה טריגר עבורי) כתבתי מספר שירים ושלחתי אותם. כשקיבלנו לידינו את החוברת לא ידעתי אם אכן נכנס שיר שלי ואז הופתעתי לגלות שאכן, יש […]
יוצרות לעצמנו כיס
ישבנו בכנס יה"ת (האגודה למטפלים באמצעות אמנויות בישראל), נגה גבע המוכשרת ואני, שתי מטפלות באמצעות מוסיקה, בסדנת יצירה, ועלו בנו זכרונות משיעורי המלאכה בבית הספר היסודי, אז יצרנו בחמרים שכאלה. שוחחנו תוך כדי תפירה וחיבור, קישוט והדגשה, על היותנו מפונות, על התקופה, על הבית, על חיבורים ועל מוסיקה. אחד הרגעים המהנים עבורי בכנס. תודה נגה […]
ורק הירח מרגיע
אנחנו יושבים בארוחת שישי ומספרים לילדים איך הם היו כשהם היו קטנים, אילו הברקות היו להם, אילו חיוכים מדהימים, איך נוצר הקשר ההתחלתי איתם, איך הם התנהגו וכו'. סיפרתי לאחד הבנים שכשהוא היה בן תשעה חודשים בערך, הלכתי בערב לקוסמטיקאית בקיבוץ, מרחק של כעשר דקות ברגל, לשעה בערך, ואבא, אחרי כעשר דקות, בערך כשרק הגעתי […]