הבלוג שלי

כשפוניתי מביתי לאחר נדודים הגענו לירושלים, לדירה בה מחלון פינת האוכל רואים את כנסת יראל עם הפס המואר המקיף את

מישהי שאני אולי הכי אוהבת בעולם התחתנה ורציתי להכין לה מתנה – עצות מכל נשות 'השבט' שלנו – נשים שהן

מישהי שאני אולי הכי אוהבת בעולם התחתנה ורציתי להכין להמתנה – עצות מכל נשות 'השבט' שלנו – נשים שהן חברות,

מתלבטים מתי בדיוק להוציא את האלבום הממשמש ובא, מקווה שיהיה מוכן ממש בקרוב.

כשאני נפגשת עם המפיקים המוסיקליים של היצירות שלי, אחד הדברים הראשונים שאני אומרת זה שאני אוהבת קולות בשירים. קולות מביאים

לרוב כשאני מקליטה שירה אני עומדת, עושה חימום קולי, שותה משהו חמים לפני כן, מנסה לעבוד עם תמיכה של השרירים

אמש הוזמנתי לערב לכבוד זוכי התחרות 'מילה במקום' בה תושבי מטה אשר כתבו שירים וסיפורים קצרים בנושא תקווה 'תקווה', כיוון

במסגרת 'המדגרה' בבית אורי צבי, נפגשנו עם המשוררת פרופ' חמוטל בר יוסף לשיח על טראומה, על שירה, על חריזה ועל

אחרי שהתכתבנו לגבי השיר שלי 'ואיך יעברו הלילות' על החטופות, היה כיף להיפגש בעיר הקודש. להמשך יצירה פורייה!

למדתי ב'דוד ילין' אצל ד"ר חווה סקלס – אשה עצמתית, יסודית, שרואה וקשובה לאנשים ולעולם בדרך המיוחדת שלה. אחרי כן

בחצי השנה האחרונה נפגשנו כל שבוע לנגן רפרטואר מגוון של שירים ב'הצוללת הצהובה' ובסוף השבוע הופענו: לילך אטיה על השירה

בכל יום שישי בחצי השנה האחרונה, אנחנו נפגשים ב'הצוללת הצהובה', מנגנים, בודקים עוד שירים לרפרטואר, מנסים עוד קולות ועוד סולואים.

בכל יום שישי אנחנו נפגשים ב'הצוללת הצהובה', ניר מנחה את ההרכב, לילך שרה, איתן בבס, גיל בתופים, דביר וניר בגיטרות

אחרי סיורים במאידנק, באושוויץ ובבירקנאו, בהם ראינו צמות, מזוודות, תיקים, נעליים ועוד, הגענו לטרבלינקה. לא נשאר כלום. הנאצים מחקו את

חג פורים הוא חג מעניין. כל השנה אנחנו אמיתיים וטבעיים ובפורים אנחנו מתחפשים, נכון? אז זהו, שלפעמים זה מרגיש בדיוק

בתקופה מורכבת זו, האם אפשר לשמוח? האם אפשר בכלל לצוות על מישהו לשמוח? ואם זו מצווה, מה עושים איתה? מה

חצי יובל היינו אמורים לכתוב על נושא הזמן, במסגרת קורס כתיבה שהשתתפתי בו, שלחתי כמה כתבים לרכזות הקורס ולא הרגשתי

ישבנו בכנס יה"ת (האגודה למטפלים באמצעות אמנויות בישראל), נגה גבע המוכשרת ואני, שתי מטפלות באמצעות מוסיקה, בסדנת יצירה, ועלו בנו

אנחנו יושבים בארוחת שישי ומספרים לילדים איך הם היו כשהם היו קטנים, אילו הברקות היו להם, אילו חיוכים מדהימים, איך

אצל סבתא שלי תמיד היו מטעמים במקרר וכשהיית מגיע, גם ללא הודע המוקדמת, היא הייתה מיד מחממת תנור או סיר

כשהייתי תלמידה בקונסרבטוריון, למדתי פסנתר ותמיד מאוד אהבתי לשיר וכדי להעשיר את עולמי המוסיקלי, השתתפתי במקהלה של בלה גורודצקי. בלה

כבוד עבורי להכלל באסופת יצירות האמנות של מטפלים ביה"ת בהתייחסות למאבק למניעת אלימות נגד נשים. חושבת רבות על החטופות ומכאן

ובהמשך לתערוכה בה הוצגו כלי בית של מפונים, ביניהם גם שלנו, אני עובדת על ספר המתכונים שלי, בהם מתכונים בגרסאות

לקחנו בגדים לחמישה ימים, הוספנו בגדים לשבת בעצת הבן הקטן ונסענו לאירוח אצל אחי. כשפתחו את האפשרות לבתי המלון החלטנו